לא יאומן- מלפני 13 שנה ועדיין רלוונטי
הרב יניב חניאכג שבט, תשעה12/02/2015את המאמר הבא כתבתי לאחד מכלי התקשורת הדתיים לקראת בחירות 2002. לפני 13 שנה... בעקבות ביקורו של רה"מ בעפרה, נזכרתי במאמר ובתוכנו. מדהים
תגיות:בחירותנתניהוהליכודהבית היהודי
את המאמר הבא כתבתי לאחד מכלי התקשורת הדתיים (לא זוכר אם זה היה עלון שבת או אתר אינטרנט כלשהוא) לקראת בחירות 2002. לפני 13 שנה... בעקבות ביקורו של בנימין נתניהו אמש בעפרה, ביקור שנועד למשוך קולות מהציונות הדתית, נזכרתי במאמר ובתוכנו. והרי הוא לפניכם. 13 שנה אחרי, השמות, מעט, השתנו. אבל המציאות המתוארת בו לא השתנתה. בכלל. מדהים. החליפו את מצנע בבוז'י, את שינוי ביש עתיד... והנה לכם, הכל אותו דבר. 13 שנה אחרי... לקרוא ולהאמין.
כפי שזה נראה כרגע כבר הפסדנו את הבחירות הקרובות מבחינה מדינית. לפי כל ההערכות יוכלו הליכוד והעבודה להקים ממשלת אחדות של שישים ושניים חברי כנסת ויוליכו את המהלך של הקמת מדינה פלסטינאית בשטחי יש"ע. גם בתחום הביטחוני נראה שמה שהיה הוא שיהיה, הציבור הולך ומקבל את העובדה שפיגוע אחד או שניים בשבוע הם כורח המציאות ושאין טעם להתנגד להם. לאט לאט אנחנו מתרגלים לאובדן הביטחון האישי, לנסיעה המפוחדת באוטובוסים ולבדיקות המטורפות (והמיטרפות והולכות) בכניסה לכל חתונה או ברית מילה, שלא לדבר על תחנות מרכזיות וקניונים. בבחירות הקרובות אנו עתידים לתת גושפנקה רישמית למדיניות שהוליכה ממשלת האחדות האחרונה בכיוונים הללו ולהפוך אותם לעובדה קיימת. אחד ההישגים הגדולים של ראש הממשלה בתחום הזה הוא הפיכתם של עובדות אלה לדרך חיים, לדבר שהעם אפילו לא מנסה להתנגד לו...
ב"שעשוע" אני נזכר בדבריה של לימור ליבנת לפני שנתיים בערך, אז היא נשאלה מדוע הפיל הליכוד את ממשלתו של אהוד ברק בזמן שמתחוללת מתקפת טרור ברחבי הארץ. ליבנת התפלאה על השאלה וענתה- "הרי בדיוק בגלל זה קבענו את הבחירות לעוד שלושה חודשים, הרי אף אחד לא מעלה על דעתו שעוד שלושה חודשים ימשיכו לירות על יהודים..." (הציטוט, למרות הציניות האכזרית שבו, מדוייק לחלוטין). ובכל זאת, למרות שעדיין יורים על יהודים, עתיד הליכוד לקבל בבחירות הקרובות כוח שהוא מעולם לא חלם שיהיה לו, ובשיתוף עם מצנע להמשיך את המהלכים כפי שנווטו עד היום.
אז על מה בכל זאת הבחירות הקרובות?
נדמה לי שעל הרבה. שאלות כבדות משקל עומדות כרגע בפני עם ישראל בתחומים רבים, ברובם תחומים בעלי השפעה מכרעת על עתידנו במדינת היהודים- השפעה שתישאר גם אחרי שבסופו של דבר יוכרע המאבק הביטחוני הנוכחי, לטוב או לטוב יותר.
ללא ספק המאבק בין דתיים לחילונים עתיד לתפוס כותרות בזמן שאחרי ה"מלחמה". ראו את הצלחתה המסחררת של שינוי שתהיה המפלגה השלישית בגודלה בבחירות הבאות (מדהים כשחושבים על זה, מפלגה, או יותר נכון קובץ אנשים שכל מה שמאחד אותם הוא שנאה והתנגדות לדת- עתידים להיות המפלגה השלישית בגודלה!). למרות כל הדברים שניתן לתלות כאשמתם של החילונים בבעיה הדתית חילונית, עדיין ברור לחלוטין שיש מקום רב לשיפור גם אצלנו (הדתיים), בצורת הצגת הדת, במגע של הציבור עם המוסדות הדתיים וכדומה. כמי שמחתן זוגות "בעיתיים" מבחינת חיתון, או עולים מרוסיה, אני יודע כמה קשה ודוחה יכולה להיות המערכת... והנה, בקרוב ממש עתידה להתקיים הבחירה של שני הרבנים הראשיים. השאלה מי יעמוד בראש הרבנות הראשית היא שאלה קריטית לעתידה של מדינת ישראל. האם יעמדו שם רבנים שעם כל גדולתם התורנית גם יוכלו להתנהל מול החילוניים? האם יהיה לציבור הציוני דתי ייצוג ברבנות זו או שמה לא? שאלה זו היא עמוקה וחשובה- ובה בהחלט יש לתוצאות הבחירות נגיעה ישירה.
נקודה נוספת היא שאלת הדיינים. גם כאן מדובר על מוסד חשוב הבא המגע עם ציבור רחב ושיש חשיבות רבה לצורה בה הוא מתפקד. נכון לעכשיו, אין לשום דיין מהציבור הדתי לאומי יכולת להגיע לתפקיד מעשי בתור דיין. כל הדיינים שמונו בשנים האחרונות (למעשה- בשמונה השנים האחרונות) השתייכו לציבורים אחרים!! אני מכיר אישית שני דיינים מעולים, אנשי תורה ומידות,חובשי כיפה סרוגה, שאין להם אפילו בדל של סיכוי לקבל תפקיד של דיין בבית דין.
גם מנהלת הגיור היא שאלה חשובה לעתיד. הצורה בה יגויירו או לא יגויירו מאות אלפי העולים מרוסיה במשך השנים הבאות היא שאלה קריטית לעתידה של המדינה... ישנם מספר אפשרויות, יש אפשרות למינויים כאלה שיימנעו את רוב הגיורים בגלל החמרת יתר, ישנה אפשרות של הכנסת גויים לעם ישראל בגלל הקלות יתירות ויש "פתרון טכני" של שינוי ברישום כך שבכלל לא נדע מי יהודי ומי לא... כל אחת מהאפשרויות הללו היא מתכון לאסון של עם ישראל. הצורה בה יגויירו אנשים במדינה היא שאלה נוקבת המצריכה חשיבה רחבת טווח, ראיה עמוקה והכרת המציאות הקשה (מאוד...)
גם שאלות על אופיה הדתי של המדינה (=קניונים בשבת, מי הוא יהודי, נישואים אזרחיים, נישואי תועבה וכו') עומדות על הפרק וגם הן מצריכות תשובות מורכבות ועמוקות. לא ניתן להסתפק כבר ב"לא יהיו נישואים אזרחיים במדינה הזאת" וגם לא ניתן לוותר על אופיה היהודי של המדינה ללא קרב. יש מקום לחשיבה מקורית, הגדרת יעדים ועבודה משותפת עם החילונים.
כעת, לפי השמועות מדובר על עשרות אלפי מצביעים מהציונות הדתית שעתידים להצביע עבור הליכוד בבחירות הקרובות. על פי הסקרים מדובר על עשרה מנדטים של חובשי כיפה שעתידים לתת את קולם למפלגה. לדעתי חשוב מאוד לקחת בחשבון את הנקודות שהבאתי במסגרת השיקולים עבור מי להצביע, איך בדיוק תצביע פנינה רוזנבלום בבחירות לרב הראשי בישראל? מי יהיה מועמדה של רוחמה לתפקיד דיין ברחובות? ומי מבין ארבעים (!!!) המועמדים הראשונים של הליכוד, שאינם דתיים, עתיד לייצג את הציבור הרחב של הדתיים מצביעי המפלגה?
הליכוד לא מצא לנכון להכניס מועמד דתי אחד לארבעים הראשונים ובכל זאת עתיד לזכות ביותר חברי כנסת מציבור זה מאשר כל מפלגה אחרת!
כמי שעומד (ועמד) בראשות שלושה גופים חינוכיים גדולים בציונות הדתית אני מודע למצב הקשה של רוב המוסדות של הציבור. מדובר על ישיבות מהשורה הראשונה, פרוייקטים חינוכיים, מכינות ובתי ספר... חלק גדול מהעמותות בסכנת סגירה ובקשיים עצומים ואין ספק שלמעמד הפוליטי הממוזער של הציבור יש חלק ניכר בנסיגות האדירות בתחום. אף אחד, בטח לא אריק, לא לוקח ברצינות ציבור שמיוצג על ידי חמישה מנדטים, וממילא כל התמיכות, ההסכמים, המינויים וההחלטות מתקבלות בהתאם. אנשים מצויינים, שהקימו גופים נהדרים של תרומה לזולת או קירוב בין חלקי העם נאלצים לעמוד בקריטריונים מפלצתיים כדי לקבל תמיכות ממשלתיות ואינם זוכים להם (ברור, הרי מי שהמציא את הקריטריונים הללו עשה זאת במיוחד כדי שהן יהיו בלתי עבירים!)... המערכת עומדת בפני קריסה ורק מסירות נפשם הגדולה של העומדים בראשה מעמידה אותה על כרעי התרנגולת שמחזיקים אותה.
בבחירות הקרובות עומדים לשיפוטינו רבניה של הציונות הדתית, דייניה וראשי המוסדות התורניים, בבחירות הקרובות עומדת לשיפוטינו המשך ההתחלנות האדירה של המדינה, בבחירות הקרובות עומדים לשיפוטינו נישואי תערובת של מאות אלפי יהודים (שאלת הגיור...), בבחירות הקרובות אנחנו ניגשים להכריע גם בין שנאת אחים להידברות ובין ארבעים החכי"ם של הליכוד לבין מייצגי הדרך שלנו, בבחירות הקרובות אנו עתידים להחליט כמה כסף יהיה לישיבות ההסדר, למכינות, לרשתות החינוך של הציבור ולדרך המנסה לשלב בין תורה לעבודה.... כל זה יוכרע בבחירות הקרובות וחשוב שנחליט נכון ואמיתי מה היה גם אחרי המלחמה.
כפי שזה נראה כרגע כבר הפסדנו את הבחירות הקרובות מבחינה מדינית. לפי כל ההערכות יוכלו הליכוד והעבודה להקים ממשלת אחדות של שישים ושניים חברי כנסת ויוליכו את המהלך של הקמת מדינה פלסטינאית בשטחי יש"ע. גם בתחום הביטחוני נראה שמה שהיה הוא שיהיה, הציבור הולך ומקבל את העובדה שפיגוע אחד או שניים בשבוע הם כורח המציאות ושאין טעם להתנגד להם. לאט לאט אנחנו מתרגלים לאובדן הביטחון האישי, לנסיעה המפוחדת באוטובוסים ולבדיקות המטורפות (והמיטרפות והולכות) בכניסה לכל חתונה או ברית מילה, שלא לדבר על תחנות מרכזיות וקניונים. בבחירות הקרובות אנו עתידים לתת גושפנקה רישמית למדיניות שהוליכה ממשלת האחדות האחרונה בכיוונים הללו ולהפוך אותם לעובדה קיימת. אחד ההישגים הגדולים של ראש הממשלה בתחום הזה הוא הפיכתם של עובדות אלה לדרך חיים, לדבר שהעם אפילו לא מנסה להתנגד לו...
ב"שעשוע" אני נזכר בדבריה של לימור ליבנת לפני שנתיים בערך, אז היא נשאלה מדוע הפיל הליכוד את ממשלתו של אהוד ברק בזמן שמתחוללת מתקפת טרור ברחבי הארץ. ליבנת התפלאה על השאלה וענתה- "הרי בדיוק בגלל זה קבענו את הבחירות לעוד שלושה חודשים, הרי אף אחד לא מעלה על דעתו שעוד שלושה חודשים ימשיכו לירות על יהודים..." (הציטוט, למרות הציניות האכזרית שבו, מדוייק לחלוטין). ובכל זאת, למרות שעדיין יורים על יהודים, עתיד הליכוד לקבל בבחירות הקרובות כוח שהוא מעולם לא חלם שיהיה לו, ובשיתוף עם מצנע להמשיך את המהלכים כפי שנווטו עד היום.
אז על מה בכל זאת הבחירות הקרובות?
נדמה לי שעל הרבה. שאלות כבדות משקל עומדות כרגע בפני עם ישראל בתחומים רבים, ברובם תחומים בעלי השפעה מכרעת על עתידנו במדינת היהודים- השפעה שתישאר גם אחרי שבסופו של דבר יוכרע המאבק הביטחוני הנוכחי, לטוב או לטוב יותר.
ללא ספק המאבק בין דתיים לחילונים עתיד לתפוס כותרות בזמן שאחרי ה"מלחמה". ראו את הצלחתה המסחררת של שינוי שתהיה המפלגה השלישית בגודלה בבחירות הבאות (מדהים כשחושבים על זה, מפלגה, או יותר נכון קובץ אנשים שכל מה שמאחד אותם הוא שנאה והתנגדות לדת- עתידים להיות המפלגה השלישית בגודלה!). למרות כל הדברים שניתן לתלות כאשמתם של החילונים בבעיה הדתית חילונית, עדיין ברור לחלוטין שיש מקום רב לשיפור גם אצלנו (הדתיים), בצורת הצגת הדת, במגע של הציבור עם המוסדות הדתיים וכדומה. כמי שמחתן זוגות "בעיתיים" מבחינת חיתון, או עולים מרוסיה, אני יודע כמה קשה ודוחה יכולה להיות המערכת... והנה, בקרוב ממש עתידה להתקיים הבחירה של שני הרבנים הראשיים. השאלה מי יעמוד בראש הרבנות הראשית היא שאלה קריטית לעתידה של מדינת ישראל. האם יעמדו שם רבנים שעם כל גדולתם התורנית גם יוכלו להתנהל מול החילוניים? האם יהיה לציבור הציוני דתי ייצוג ברבנות זו או שמה לא? שאלה זו היא עמוקה וחשובה- ובה בהחלט יש לתוצאות הבחירות נגיעה ישירה.
נקודה נוספת היא שאלת הדיינים. גם כאן מדובר על מוסד חשוב הבא המגע עם ציבור רחב ושיש חשיבות רבה לצורה בה הוא מתפקד. נכון לעכשיו, אין לשום דיין מהציבור הדתי לאומי יכולת להגיע לתפקיד מעשי בתור דיין. כל הדיינים שמונו בשנים האחרונות (למעשה- בשמונה השנים האחרונות) השתייכו לציבורים אחרים!! אני מכיר אישית שני דיינים מעולים, אנשי תורה ומידות,חובשי כיפה סרוגה, שאין להם אפילו בדל של סיכוי לקבל תפקיד של דיין בבית דין.
גם מנהלת הגיור היא שאלה חשובה לעתיד. הצורה בה יגויירו או לא יגויירו מאות אלפי העולים מרוסיה במשך השנים הבאות היא שאלה קריטית לעתידה של המדינה... ישנם מספר אפשרויות, יש אפשרות למינויים כאלה שיימנעו את רוב הגיורים בגלל החמרת יתר, ישנה אפשרות של הכנסת גויים לעם ישראל בגלל הקלות יתירות ויש "פתרון טכני" של שינוי ברישום כך שבכלל לא נדע מי יהודי ומי לא... כל אחת מהאפשרויות הללו היא מתכון לאסון של עם ישראל. הצורה בה יגויירו אנשים במדינה היא שאלה נוקבת המצריכה חשיבה רחבת טווח, ראיה עמוקה והכרת המציאות הקשה (מאוד...)
גם שאלות על אופיה הדתי של המדינה (=קניונים בשבת, מי הוא יהודי, נישואים אזרחיים, נישואי תועבה וכו') עומדות על הפרק וגם הן מצריכות תשובות מורכבות ועמוקות. לא ניתן להסתפק כבר ב"לא יהיו נישואים אזרחיים במדינה הזאת" וגם לא ניתן לוותר על אופיה היהודי של המדינה ללא קרב. יש מקום לחשיבה מקורית, הגדרת יעדים ועבודה משותפת עם החילונים.
כעת, לפי השמועות מדובר על עשרות אלפי מצביעים מהציונות הדתית שעתידים להצביע עבור הליכוד בבחירות הקרובות. על פי הסקרים מדובר על עשרה מנדטים של חובשי כיפה שעתידים לתת את קולם למפלגה. לדעתי חשוב מאוד לקחת בחשבון את הנקודות שהבאתי במסגרת השיקולים עבור מי להצביע, איך בדיוק תצביע פנינה רוזנבלום בבחירות לרב הראשי בישראל? מי יהיה מועמדה של רוחמה לתפקיד דיין ברחובות? ומי מבין ארבעים (!!!) המועמדים הראשונים של הליכוד, שאינם דתיים, עתיד לייצג את הציבור הרחב של הדתיים מצביעי המפלגה?
הליכוד לא מצא לנכון להכניס מועמד דתי אחד לארבעים הראשונים ובכל זאת עתיד לזכות ביותר חברי כנסת מציבור זה מאשר כל מפלגה אחרת!
כמי שעומד (ועמד) בראשות שלושה גופים חינוכיים גדולים בציונות הדתית אני מודע למצב הקשה של רוב המוסדות של הציבור. מדובר על ישיבות מהשורה הראשונה, פרוייקטים חינוכיים, מכינות ובתי ספר... חלק גדול מהעמותות בסכנת סגירה ובקשיים עצומים ואין ספק שלמעמד הפוליטי הממוזער של הציבור יש חלק ניכר בנסיגות האדירות בתחום. אף אחד, בטח לא אריק, לא לוקח ברצינות ציבור שמיוצג על ידי חמישה מנדטים, וממילא כל התמיכות, ההסכמים, המינויים וההחלטות מתקבלות בהתאם. אנשים מצויינים, שהקימו גופים נהדרים של תרומה לזולת או קירוב בין חלקי העם נאלצים לעמוד בקריטריונים מפלצתיים כדי לקבל תמיכות ממשלתיות ואינם זוכים להם (ברור, הרי מי שהמציא את הקריטריונים הללו עשה זאת במיוחד כדי שהן יהיו בלתי עבירים!)... המערכת עומדת בפני קריסה ורק מסירות נפשם הגדולה של העומדים בראשה מעמידה אותה על כרעי התרנגולת שמחזיקים אותה.
בבחירות הקרובות עומדים לשיפוטינו רבניה של הציונות הדתית, דייניה וראשי המוסדות התורניים, בבחירות הקרובות עומדת לשיפוטינו המשך ההתחלנות האדירה של המדינה, בבחירות הקרובות עומדים לשיפוטינו נישואי תערובת של מאות אלפי יהודים (שאלת הגיור...), בבחירות הקרובות אנחנו ניגשים להכריע גם בין שנאת אחים להידברות ובין ארבעים החכי"ם של הליכוד לבין מייצגי הדרך שלנו, בבחירות הקרובות אנו עתידים להחליט כמה כסף יהיה לישיבות ההסדר, למכינות, לרשתות החינוך של הציבור ולדרך המנסה לשלב בין תורה לעבודה.... כל זה יוכרע בבחירות הקרובות וחשוב שנחליט נכון ואמיתי מה היה גם אחרי המלחמה.
הוסף תגובה
עוד מהרב יניב חניא
עוד בנושא אקטואליה